ע"פ 3625/11

תקציר

שני מערערים, אזרח בוליביה ואזרח ארגנטינה, הורשעו בבית משפט מחוזי מרכז בייבוא סם מסוכן, ובפרט קוקאין, ללא היתר. האזרח הבוליביאני נידון ל-45 חודשי מאסר בפועל והאזרח הארגנטינאי ל-55 חודשים, שניהם קיבלו 18 חודשי מאסר על תנאי נוספים. המערערים ערערו על חומרת עונשם, אך השופטים, השופט נ' סולברג, השופט י' עמית והשופט ס' ג'ובראן, אישרו את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. המערערים טענו כי נסיבותיהם האישיות – לרבות מצוקה כלכלית, בעיות משפחתיות ובעיות בריאותיות – צריכות להצדיק עונשים קלים יותר. עם זאת, בית המשפט שם בראש סדר העדיפויות את האינטרס החברתי הכולל בהרתעת עבירות סמים, תוך שימת דגש על הפגיעה הקשה בסמים מסוכנים לפרט ולחברה כאחד. קוקאין, הסם המיובא, הוכר כאחד החומרים המזיקים ביותר. השופטים גם דחו את טענות המערערים בדבר תנאי כליאה בלתי הולמים והצורך באזהרה לפני ייבוא סמים, וקבעו כי החוק ועונשיו ידועים היטב. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי אבחנת הסרטן המדווחת של האזרח הבוליביאני אינה מדויקת, בהתבסס על בדיקות רפואיות. בסופו של דבר, השופטים הגיעו למסקנה כי גזרי הדין מוצדקים בהתחשב בנגע הסמים הנפוץ בחברה, ולכן הערעורים לא ייענו. פסק דין זה, המדגיש את עדיפותם של אינטרסים חברתיים על פני נסיבות אינדיבידואליות בעבירות סמים, ניתן ב-6 בנובמבר 2012.