בש"א 9285/05

תקציר

מדובר בפסק דין בתיק בין ש. רובנקו, בעל מניות ודירקטור בחברת ש. רובנקו מהנדסים ושות' בע"מ, לבין מוסד בנקאי, בנוגע להלוואה בסך 9.5 מיליון שקל שנטלה החברה של רובנקו, שנכנסה מאז להליכי פירוק. רובנקו, שחתמה על ההלוואה כערבה, מבקשת חופשה מבית המשפט כדי להגן על התביעה שהגיש נגדה המוסד הבנקאי בגין יתרת החוב. הנכס ששועבד כבטוחה להלוואה נמכר, אך התמורה לא כיסתה את החוב, מה שהוביל את הבנק לרדוף אחרי רובנקו למשך היתרה. רובנקו טוענת כי יש לתת לה רשות להגן על התביעה מכמה טעמים. לטענתה, היא לא הייתה מודעת להשלכות חתימתה, שהבנק לא עמד בחובת הגילוי שלו, שלא קיבלה הודעות על החוב או על מכירת הנכס ושהיו אי סדרים בהליך המכירה. בנוסף, היא מבקשת לתקן את בקשתה בהתבסס על ראיות חדשות שהתגלו בהליכי הוצאה לפועל, הנוגעות למערכת היחסים שבין כונס הנכסים לרוכש הנכס ולהערכת הנכס. הבנק מפריך טענות אלה. השופטת מתירה חלקית לבקשתה של רובנקו לתקן את בקשתה להיתר הגנה, ומתירה לה לצרף תצהירים נוספים התומכים בטענתה כי חתמה על המסמכים בביתה. יתר התיקונים המבוקשים נדחים בשל שיהוי בלתי סביר בהגשה. השופט קובע דיון נוסף לחקירתם של מצהירים נוספים שתצהיריהם יצורפו, ודוחה את ההחלטה בבקשה לחופשה להתגוננות עד לאחר דיון זה. המבקש נדרש לשלם את הוצאות הבנק.