ע"א 2622/01

תקציר

התיק סובב סביב השלכות המס של העברת רכוש בין אישה לבן זוגה לשעבר הידוע בציבור לאחר פרידתם. עיקר הסוגיה הייתה האם המשיב, כידועים בציבור, זכאי לאותם פטורים והנחות ממס רכישה כמו בני זוג נשואים כדין על פי הדין הישראלי. בתחילה העניקה לה ועדת הערר שיעור מס מופחת של שליש ממס הקנייה הרגיל בגין העברת חנות, מה שעורר ערר של הממונה, שטען כי היא אינה זכאית להטבות אלו. בית המשפט התעמק בהגדרה המשפטית של "בן זוג" ובשאלה האם יש להרחיב אותה גם לבני זוג ידועים בציבור, וציין את ההכרה החקיקתית והשיפוטית הגוברת בידועים בציבור להטבות משפטיות שונות, אם כי לא באופן אוניברסלי לנישואין משפטיים. ערעורו של המנהל הדגיש את כוונת המחוקק להבחין בין זוגות נשואים לידועים בציבור בכל הנוגע להקלות מס. למרות שבא כוח המשיב טען לפטור מלא, בית המשפט, בהתייחסו הן לתיקוני חקיקה היסטוריים והן לתיקוני חקיקה עדכניים, שמר בסופו של דבר על הפרשנות לפיה ידועים בציבור יכולים להיחשב "בני זוג" בנסיבות ספציפיות, אם כי לא באופן אוניברסלי. פסק הדין הכיר בנוף המשפטי המתפתח, אך אישר את העיקרון לפיו הוראות חוק המבחינות באופן ספציפי בין טיפול במס בין זוגות נשואים לידועים בציבור צריכות לגבור, אלא אם כן ניתנה הוראה מפורשת אחרת בחקיקה. משכך, קבע בית המשפט כי המשיב חייב במס רכישה מלא על נכס העסק והתייחס להערכת שווי החנות, תוך שהוא מורה על שומות נוספות לגבי מצב התפוסה בה. עם זאת, הוויכוח בין השופטים הדגיש דעות שונות לגבי היקף הפטורים ממס עבור ידועים בציבור, ושיקף מורכבויות וניואנסים מתמשכים בהתאמת פרשנויות סטטוטוריות לנורמות חברתיות מתפתחות.