ת"א 2689-05-23

תקציר

פסק דין זה עוסק בבקשה לסילוק על הסף של תביעה שהגישו התובעים, אחיו ויורשיו של התובע המנוח מס' 1 (מדאייב), נגד הנתבעים מס' 2, 6 ו-8, בנו של מדייב (ח'דר) ויורשיו, בהתאמה. שורש המחלוקת נעוץ בבעלות על חלקות נדל"ן מסוימות. הליכים משפטיים קודמים בין הצדדים עסקו בסכסוכים על הבעלות על מחצית מזכויות הבעלות בחלקות 67 ו-79, שנרשמו על שם סבתו של ח'דר. התביעה הנוכחית מבקשת לבטל פסק דין קודם לטובתו של ח'דר, בעילה של חוסר סמכות, מרמה וראיות חדשות שהתגלו. הנתבעים טוענים כי יש לדחות את התביעה על יסוד חוסר תום לב, שיהוי ואי ביסוס עילות מרמה וראיות חדשות. בית המשפט מסכים עם הנתבעים כי יש לדחות את התביעה מחוסר סמכות מהותית בשל חוסר תום הלב של התובעים ושיהוי מופרז בהעלאת הסוגיה. את הטענה כי בית המשפט שנתן את פסק הדין נעדר סמכות היה צריך להעלות קודם לכן, רצוי בדרך של ערעור, והתובעים אינם יכולים לבנות על מחדלי קודמם. באשר לטענת המרמה, התובעים אינם עומדים במבחנים של ראיות חיוניות, שקידה סבירה ומהימנות. ההונאה לכאורה, שהתבססה על חלוקה דה-פקטו ארוכת שנים של החלקות, לא הייתה עובדה שהוסתרה ממדאייב, שיכול היה להציג אותה כראיה במשפט המקורי. זאת ועוד, הראיות שהוצגו על ידי התובעים אינן אמינות, שכן הן סותרות ראיות אחרות וטענות של התובעים עצמם. לבסוף, טענת הראיה החדשה נדחית, שכן הראיות אינן חדשות, והתובעים היו מודעים להן כבר לפני שנים אך לא פעלו על פיהן במועד. פסק הדין לטובת ח'דר לא יבוטל, אפוא, והתובעים יחויבו לשלם לנתבעים הוצאות בסך 10,000 ₪.