ת"א 32026-02-11

תקציר

התובע, אזרח בדואי, תבע את מדינת ישראל בגין רשלנות שגרמה לנזקי גוף. האירוע התרחש כאשר התובע נפגע מפגז טנק בעת שהלך לכאורה סמוך לצאלים שבנגב. התובע טען כי המדינה, כבעלת הקרקע, לא סימנה את השטח כמסוכן ולא דאגה להיעדרם של אנשים בתוך שטח האש. המדינה הכחישה כל רשלנות וטענה כי נזקו של התובע נבע מאשמתו הבלעדית. בית המשפט מצא כי טענת התובע התבססה על נרטיב שקרי ונועדה לטשטש את העובדות האמיתיות. נקבע כי התובע לא היה עובר אורח תמים אלא גנב מתכות שנכנס לשטח האש הצבאי ביודעין ונפגע בעת שעמד בסמוך למטרה. האזור סומן ומבוקר כראוי כדי למנוע גישה, והצבא נקט אמצעי זהירות סבירים לפני התרגיל ובמהלכו. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת המדינה ודחה את התביעה, שכן נזקי התובע נבעו מהתנהלותו שלו ולא מרשלנות כלשהי מצד המדינה. בנוסף, התנהלותו של התובע נמצאה בלתי תקינה, והמדינה זכאית להגנה של סיכון מרצון ומעילה שלא כדין. התובע חויב לשלם למדינה שכר טרחת עורך דין והוצאות.