תמ"ש 54931-02-20

תקציר

התובע, אב במקצועו, תבע את בנו, הנתבע, להשיב את מניות החברה שלטענת האב העביר באופן זמני על שם הבן. התובע טען כי המניות הועברו על שם הנתבע כדי שישמש כנאמן בעוד התובע מתמודד לתפקיד ועליו להתנער מהחברה. התובע ציין כי ברגע שהבין שלא ינצח בבחירות, ביקש מהנתבע להחזיר את המניות, אך הנתבע סירב. הנתבע טען כי המניות הועברו אליו לאחר שניהל את החברה במשך שנה, בשל ניהולה הלקוי ומצבה הכלכלי של החברה תחת הנהגתו של התובע, וכי התובע הבטיח להעביר לו את המניות. עוד טענה הנתבעת כי המניות הועברו כתשלום חלקי בגין חובו של התובע לחברה, אשר הנתבע ויתר על גבייתו. השופט מצא את טיעוני הנאשם משכנעים יותר, קוהרנטיים יותר ונתמכים בראיות. השופטת ציינה כי גרסתו של התובע אינה עקבית ואינה שלמה, והתובע לא הביא כל עדות נוספת שתתמוך בטענותיו, למעט עדותו של עורך דין שהודה כי לא ידע ממקור ראשון על האירועים המדוברים. השופט הגיע למסקנה כי המניות הועברו לנתבעת כתשלום מלא ולא כנאמנות, ולכן דחה את התביעה. השופטת חייבה את התובע לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 20,000 ₪, בהתחשב ברגישות התיק, בהיותו סכסוך בין אב לבנו.