ע"א 211/78

תקציר

עניינו של המקרה בסכסוך כספי בין ברזל ובנין בע"מ (המשיבה השנייה) לבין שותפות רשומה (המשיבה הראשונה) בגין חוב שלא שולם בסך 105,000 ל"י הנובע משני שיקים. השותפות הגישה תביעה נגד החברה ויחיד, בדרישה לתשלום משותף של החוב. החברה לא ערערה על התביעה, ואילו היחיד, המכונה המערער, ביקש ארכת הגנה שנדחתה. דחייה זו הובילה לערעורו של המערער, שערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה. השאלה המרכזית היא האם הוכיחה המערערת הגנה תקפה מפני טענות השותפות. בא כוחו של המערער טען כי הכללים מתירים מתן ארכת הגנה אם הנאשם מציג הגנה סבירה. עם זאת, השופט קבע כי תצהירו וטיעוניו של המערער אינם מצדיקים הארכת הגנה. המחלוקת העיקרית נסובה סביב פרשנותו של מכתב שכתב עורך דינו של המערער, אשר לטענת השותפות מכיל התחייבות אישית של המערערת לסילוק החוב. השופטת קבעה כי תוכן המכתב ברור וחד משמעי, ומהווה חובה מחייבת. המערערת טענה כי המכתב מהווה ערובה, ולפי סעיף 8 לחוק הערבות היה מקום לתבוע תחילה את החייב העיקרי. עם זאת, השופט פירש את המכתב כהתחייבות מיוחדת הניתנת לאכיפה באופן עצמאי. בנוסף, קבע השופט כי השותפות לא נדרשה להמשיך ולהמשיך בחברה, שכן חובות המערערת אינם תלויים בחוב החברה. החלטת השופט, לרבות לוח התשלומים, אושרה, והערעור נדחה. המערערת חויבה לשלם את הוצאות הערעור של השותפות בסך 10,000 ל"י.