דב"ע נא/8 - 2

תקציר

פסק הדין דן בדרישות הפרוצדורליות למתן פסק דין בבית הדין לעבודה, בפרט בכל הנוגע לנוכחותם של נציגי ציבור. על פי חוק בית הדין לעבודה, בית הדין האזורי חייב להיות מורכב משופט ושני נציגי ציבור, אחד מייצג עובדים ואחד מייצג מעסיקים. ניתן לטפל בהיעדרו של נציג ציבור על ידי המשך הדיון בלעדיו, אך על בית המשפט לשקול האם להפסיק את השתתפותו בהליך ולהחליפם. הדבר נקבע על פי שלב השימוע והצורך בהליך יעיל ומסודר. דעת הרוב קובעת כי פסק דין חייב להינתן על ידי כל הרכב בית הדין, לרבות נציגי ציבור שהשתתפו בדיונים. במקרה זה, מאחר שפסק הדין ניתן על ידי השופט היושב בדין ונציג ציבור אחד, בעוד נציג אחר הוזמן אך לא הגיע, הוא פסול. פסק הדין אינו ממלא אחר דרישת הרכב מלא, ובית המשפט קמא חייב לעיין בו מחדש. שניים מחברי ההרכב חולקים על כך, וטוענים כי כוונת החוק היא להבטיח את תפקודו היעיל של בית המשפט, ואין בהיעדרות כדי לשלול את פסק הדין. לדבריהם, פרשנות רחבה יותר של החוק תאפשר לבית המשפט לשקול את נסיבותיו של כל מקרה ואת הפוטנציאל לעוול. עם זאת, במקרה זה, מאחר שנוכחותו של הנציג הנעדר לא הייתה משנה את ההחלטה פה אחד, הם סבורים כי יש לדחות את הערעור.