בש"פ 6359/17

תקציר

המערער בתיק זה הורשע בשנת 2011 באונס ובמעשה מגונה בקטין וריצה עונש של 7 שנות מאסר. בעקבות שחרורו ביקשה המדינה צו פיקוח ומעקב, שבית המשפט המחוזי נעתר לו. המערערת ערערה על ההחלטה, תוך התנגדות ספציפית לשני תנאים: איסור על קשר עם קטינים ואיסור נסיעה ברכב עם נשים שאינן קרובות משפחה מדרגה ראשונה. שופט בית המשפט העליון, לאחר שיקול דעת מעמיק, פסק באופן חלקי לטובת ערעורו של המערער. השופט מצא כי לבית המשפט יש סמכות להטיל את שני התנאים, אך התנאים כפי שנכתבו היו מגבילים מדי. לפיכך תיקן השופט את התנאים. האיסור על קשר עם קטינים שונה כך שיחול על קטינים מעל גיל 12, והאיסור לנסוע ברכב עם נשים רוכך במחצית השנייה של תקופת הפיקוח. בתיקונים אלה, שנועדו להשיג תוצאה מידתית, אישר השופט את החלטת בית המשפט המחוזי להטיל את צו הפיקוח והפיקוח. פסק דין זה מבקש לאזן בין זכויות המערער לבין הצורך להגן על הציבור, ומשקף את הגישה הזהירה הנדרשת במקרים של חוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין.