בר"ע 1355/01

תקציר

בפסק הדין בעניין בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט האזורי בחיפה מיום 11.7.01 נדחתה בסופו של דבר הבקשה. המערער ערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין נפגעי עבודה, שהתקיימה ביום 10.9.2000. לאחר שבחן את הבקשה ובחן את החלטת הוועדה ואת עניינה של הערכאה הנמוכה יותר, לא מצא בית המשפט עילה לערער על ההחלטה. צוין כי הוועדה הרפואית לעררים ערכה בדיקה קלינית יסודית של המערער, תוך שהיא מתעדת בקפידה את התהליך ואת תוצאותיו. הוועדה ציינה כי תוצאות הבדיקה הקלינית היו תקינות ולא שיקפו את הממצאים שנצפו בבדיקת ה-CT, שלא הציגה פגם משפטי בהחלטתם. בית המשפט הדגיש כי ממצאי הבדיקה הקלינית מקבלים בדרך כלל קדימות על פני ראיות מצולמות כמו סריקות CT בעת הערכת היכולת התפקודית בפועל, במיוחד במקרים בהם לא חלו שיפורים או שינויים בתנאים, כגון בלט דיסק, מרגע בדיקת ה-CT ועד להערכת הוועדה. הובהר כי ממצא CT של בלט דיסק בלבד אינו תואם אוטומטית לאחוזי נכות שנקבעו, שכן דרגת הנכות צריכה להתבסס על הגבלת תנועה או ממצאים נוירולוגיים. בהתבסס על ממצאיה המקיפים של הוועדה, שלא כללו דלדול שרירים, תנועה חופשית ותנועת גב מלאה, נקבע כי לא קיימת מגבלה. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה ללא צו להוצאות, וההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 1.7.02.