דב"ע שם/67 - 3

תקציר

במקרה של זכאות לפיצויי פיטורים הכרוכה בהחלפת מעסיק במסגרת בית ספר ציבורי, הסוגיה המרכזית הייתה האם העברת האחריות לתשלום שכר מעיריית גבעתיים למשרד החינוך מהווה אקט של פיטורים המזכה מורה בפיצויי פיטורים. המערערת, גננת, טענה כי נטילת האחריות של המדינה לשכרה מעידה על שינוי בעלות ובכך מהווה פיטורים מהמעסיקה המקורית, העירייה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבעלות על גני הילדים לא עברה לידי המדינה; אלא רק המעסיק השתנה. נקבע כי שינויים כאלה במערכת החינוך, שבה המדינה והרשויות המקומיות עשויות להעסיק עובדים שונים באותו מוסד, הם שכיחים ואינם מבטלים אוטומטית זכויות או יחסים תעסוקתיים. המערערת המשיכה בתפקידה כמורה באופן חלקי לאחר השינוי בספטמבר 1975, תוך שהיא מצביעה על הסכמתה המשתמעת להסדר ההעסקה החדש. בית המשפט הגיע למסקנה כי המערערת לא פוטרה ושלל כל התפטרות מכללא בשל נסיבות שליליות לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. הוועדה דחתה את הערעור, וציינה כי המסגרת החוקית תומכת בהמשכיות זכויות ההעסקה למרות חילופי המעסיקים, והדגישה את המשא ומתן המתמשך בין הסתדרות המורים למדינה לפתרון סוגיות קשורות. משמעות דחיית הערעור היא שתביעתה של המורה לפיצויי פיטורים נדחתה, והיא הונחה לשאת בהוצאות הערעור.