ת"א 11882-03-15

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת נזיקין שהגישו יורשיו ותלוייו של א.מ.א., שנפטר בגיל 27 בתאונת אופנוע, שהוכרה כתאונת עבודה בעת שהיה בדרכו לעבודה כמדריך רכיבה על סוסים. התובעים תבעו את חברת הביטוח שביטחה את האופנוע במסגרת פוליסת ביטוח חובה. עיקר המחלוקת בין הצדדים נגעה לבסיס לקביעת שכרו של המנוח, שהוא קריטי לחישוב אובדן השתכרותו בעקבות התאונה. בית המשפט בחן היבטים שונים בהכנסותיו של המנוח, לרבות עבודתו כמתופף, מורה למוזיקה ומדריך רכיבה, והגיע למסקנה כי הכנסותיו החודשיות עמדו על 15,000 ₪ לפני התאונה ו-18,500 ₪ ממועד פסק הדין ואילך. עבור האלמנה קבע בית המשפט שכר חודשי של 4,000 שקל לפני פסק הדין ו-6,000 שקל לאחר מכן. בית המשפט התייחס גם לסוגיית ריבית ההיוון וקבע כי בשל התנאים הכלכליים השוררים והצורך בניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי מהפיצויים, יש להחיל שיעור של 2% לשנה במקום 3% הנהוג. בית המשפט חישב את סך כל הנזקים שנגרמו לתובעים, לרבות אובדן השתכרות ב"שנים האבודות", אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות, אובדן שירותי המנוח, הוצאות קבורה וכאב וסבל, וקבע את הפיצוי הסופי לאחר ניכוי קצבת השאירים. סך הפיצויים שנפסקו עמד על 3,642,400 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. הפיצויים עבור הקטינים יופקדו בחשבון בנק על שמם וניתן יהיה למשוך אותם רק בהגיעם לגיל 18, אלא אם הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למשיכה מוקדמת.