LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עע"מ 88340-02-26

החלטה עליון

📋
מספר הליך88340-02-26
📂
סוג הליךעע"מ
📅
תאריך18 במרץ 2026
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםיצחק פיירשטיין נ. משרד הבינוי והשיכון/המשרד הראשי
👨‍⚖️
שופטיםיצחק עמית

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בתיק עע"מ 88340-02-26 (הנשיא יצחק עמית), תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים פרוצדורליים ומהותיים העולים מן הפסק: ### 1. דוקטרינת "המסלולים החלופיים" לסעד זמני (היבט פרוצדורלי) החידוש המרכזי והחשוב בהחלטה זו הוא הבהרת הדין באשר לדרכי ההשגה על סעד זמני בערעור מינהלי. בית המשפט מעגן את העיקרון לפיו קיימים שני מסלולים בלעדיים וחלופיים לקבלת סעד זמני בערעור: * **המסלול הראשון:** פנייה לערכאה הדיונית (בית המשפט לעניינים מינהליים) בבקשה לעיכוב ביצוע או סעד זמני *לפני* הגשת הערעור. * **המסלול השני:** פנייה לערכאת הערעור (בית המשפט העליון) *לאחר* הגשת הערעור. בית המשפט קובע עיקרון של "מיצוי ומניעות": משבחר בעל דין במסלול הראשון, אין הוא יכול "לשדרג" או להשיג על החלטת הערכאה הדיונית בדרך של בקשה רגילה לצו ביניים בערכאת הערעור. ההשגה על החלטת הביניים של הערכאה הדיונית חייבת להיעשות במסגרת **בקשת רשות ערעור** (בר"ע). חידוש זה נועד למנוע "מקצה שיפורים" של החלטות ביניים שניתנו על ידי הערכאה הדיונית, ולשמור על סדרי הדין המינהליים. ### 2. אבחנה בין "צו שימור מצב" לבין "צו עשה" (היבט מהותי) בית המשפט מחדד את ההבחנה בין שני סוגי צווים זמניים: * **צו שימור מצב (Status Quo):** הצו שניתן בערכאה קמא ("איסור מסירת החזקה לאחרים") הוא צו שנועד להקפיא את המצב הקיים כדי למנוע את הפיכת הערעור לתיאורטי. * **צו עשה:** בקשת המבקש לקבל לידיו את הדירה מהווה "צו עשה", שכן היא דורשת שינוי אקטיבי של המצב הקיים (מסירת חזקה לאדם שמעולם לא החזיק בנכס). **העקרון המשפטי:** בית המשפט מדגיש כי "צו עשה" אינו ניתן כדבר שבשגרה, במיוחד כאשר מדובר במבקש שזכאותו נשללה על ידי הרשות המינהלית ופסק הדין המחוזי תמך בעמדת הרשות. הנטל להוכחת הנחיצות למתן צו עשה גבוה משמעותית, ונדרשת הוכחה ל"תוצאה קשה ביותר" במידה והצו לא יינתן. ### 3. מאזן הנוחות בדיור ציבורי/ממשלתי ("מחיר למשתכן") ההחלטה מציבה קריטריון חשוב למאזן הנוחות במכרזי דיור ממשלתיים: * **היבט הנזק הבלתי הפיך:** בית המשפט מקבל את טענת משרד הבינוי והשיכון כי מסירת דירה חדשה (במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן") לידי אדם שזכאותו שנויה במחלוקת, הופכת אותה בפועל ל"דירת יד שנייה". * **השלכות רוחב:** החלטה זו מדגישה את האינטרס הציבורי – מניעת מצב שבו לא ניתן יהיה למסור את הדירה לזוכה חלופי כדין אם הערעור יידחה. מאזן הנוחות נוטה לרעת המבקש, שכן הנזק שייגרם למדינה ולזכאים אחרים (פגיעה בתכלית תוכנית הדיור) עולה על הנזק הכספי הנטען של המבקש. ### סיכום פסק הדין מדגיש את העיקרון שבית המשפט לא יתערב בשיקול דעת של רשות מינהלית ולא ישנה מצב קיים בדרך של "צו עשה" כאשר קיימת הכרעה מוקדמת של ערכאה שיפוטית המאשרת את החלטת הרשות. הניסיונות של המבקש להשיג על צו הביניים של הערכאה הדיונית שלא בדרך של רשות ערעור נדחו, תוך חיזוק המדיניות של ריסון שיפוטי במתן סעדים זמניים העולים כדי "סעד סופי" בטרם הכרעה בערעור.

חקיקה מקושרת

תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין)

עע"מ 88340-02-26 יצחק פיירשטיין נ. משרד הבינוי והשיכון/המשרד הראשי, עליון (18.3.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית