בג"צ 6502/93

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לבחירות לראשות המועצה המקומית בית דגן. העותר, שהתמודד על התפקיד אך הפסיד, הגיש ערעור בחירות בטענה כי הזוכה, המשיב מס' 1, "קנה" קולות. העותר ביקש לעיין במסמכים מסוימים הנוגעים למתן הנחות ולמחיקת חובות, שלדעתו יסייעו בהוכחת טענתו. אולם, המשיב מס' 1 סירב לבקשה זו. לאחר מכן פנה העותר לבג"ץ בבקשה לחייב את המשיבים לאפשר לו לעיין במסמכים אלה. בית המשפט העליון, בהרכב של השופטת דורנר, המשנה לנשיא ברק והשופט א', קבע כי לעותר אכן עומדת הזכות לעיין במסמכים המדוברים. הם הדגישו כי ערעור בחירות אינו הליך ערעור גרידא אלא הליך של ערכאה ראשונה, המקנה למערער כלים פרוצדורליים להוכחת טענתו. אמנם קיימות מגבלות מסוימות על גילוי מסמכים בערעורי בחירות, אך לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), בית המשפט פירש הוראות אלה כמאפשרות למערער להציג ראיות חיצוניות לאי סדרים או לשחיתות. זאת ועוד, מאחר שתקנות סדר הדין האזרחי המסדירות גילוי מסמכים אינן קובעות מועדים קשיחים, ובהינתן מגבלת 30 הימים להכרעה בערעורי בחירות, קבע בית המשפט כי יש לקבוע את מועד הבדיקה בהתחשב ברלוונטיות המסמכים לערעור, המצוי בסמכותו של בית המשפט המחוזי הדן בערעור. בסופו של דבר דחה בג"ץ את העתירה אך הורה למשיבים לשלם לעותר הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח.