עפ"ת 44753-05-16

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה, אשר מצא את המערער אשם במספר עבירות תנועה. אלה כוללים אי כניעה לאופנוע שגרם לפציעתו של רוכב האופנוע, ואי הגשת סיוע, דיווח על התאונה או מסירת פרטים לרשויות לאחר מכן. המערער הורשע גם בנהיגה ללא רישיון וביטוח תקפים. בערעור נטען, כי בית משפט קמא לא התייחס לאי-סדרים בלקיחת דגימת רוק מהמערער ובטיפול בה, אשר שימשה כראיה נגדו. עוד נטען כי העונש מוגזם. עם זאת, פסק הדין קובע כי אל לה לערכאת ערעור לגבור על ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, אשר נהנה מיתרון של הערכה ישירה של הראיות והעדים. בפסק הדין נמצא כי בית משפט קמא התייחס במידה מספקת לאי-סדרים בטיפול במדגם והעריך כראוי את מהימנותם של העדים. הוא גם מציין כי ראיות DNA, הדומות לטביעות אצבע, יכולות להספיק להרשעה. אשר לעונש, פסק הדין מתחשב בנסיבותיו של המערער ובפגמי החקירה, ומוצא את עונשו של בית משפט קמא סביר, ואף מקל במקצת. משלא נמצאו טעויות מהותיות בהחלטת בית משפט קמא, נדחה הערעור, והמערער נדרש לוותר על רישיונו.