ע"א 552/82

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת מס שבח מקרקעין, בפרט בכל הנוגע למיסוי עסקה בה מעורבים בעל מקרקעין וקבלן בניין. המערערת, שהייתה בעלת חלקת קרקע, התקשרה בחוזה עם חברה להעברת הקרקע בתמורה לכך שהחברה תבנה קוטג' על חלק מהחלקה. עם זאת, לפני ההעברה תיקנו הצדדים את החוזה, וקבעו כי רק 75% מהקרקע יועברו לחברה. החוזה המקורי דווח לרשויות המס, אך התיקון לא התקבל. הדבר הוביל למחלוקת על מועד הרכישה ושומות מס שבח, כאשר המערערת טענה להכרה בחוזה המתוקן. בית המשפט המחוזי פסק נגד המערערת, בקובעו כי המניע לתיקון הוא הפחתת מס והוא לא דווח במועד. עם זאת, בית המשפט העליון פסק לטובת המערערת, בקובעו כי החוזה המתוקן משקף את ההסכם האמיתי ויש להכיר בו לצרכי מיסוי. פסק הדין מפרט את הליך המיסוי בעסקאות מסוג זה, מבחין בין עסקאות קומבינציה מוכרות ללא מוכרות ומדגיש את ההבדלים המעשיים, לרבות חישוב השבח במכירות עוקבות. בנוסף, הבהיר בית המשפט את סמכותן של רשויות המס להתעלם מעסקאות מלאכותיות ואת הדרישה להפעיל סמכות זו באופן פורמאלי. מאחר שהחוזה המתוקן שיקף נאמנה את הסכמת הצדדים, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, ביטל את שומת מס הרכישה וקבע את מועד רכישת החלקה לשנת 1947.