בר"מ 4250/23

תקציר

מדובר בבקשה שלישית של אזרח סיני להסדרת מעמד על בסיס מגורים משותפים עם אזרח ישראלי. רשות האוכלוסין וההגירה דחתה את הבקשה, בנימוק של דרישה פרוצדורלית לפיה מועמדים שהגישו בעבר בקשת מעמד וקיבלו פסק דין המחייב את יציאתם מישראל חייבים לעזוב את הארץ לפני שניתן יהיה לטפל בבקשתם החדשה. החלטה זו אושרה הן על ידי בית הדין לעררים והן על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים, תוך הדגשת הצורך לכבד פסקי דין של בתי המשפט והיעדר פגמים בהחלטת הרשות. המבקשים טענו כי היה על הרשות לבחון את הבקשה לגופה, אך בית המשפט לא מצא הצדקה להתערב בקבלת החלטות הרשות. בנוסף, הטענה למעמד לפי חוק השבות לא הועלתה בעבר ויש להתייחס אליה בהליכים נפרדים. מאחר שהמבקשים לא הוכיחו בסיס חוקי לביטול החלטת הרשות, דחה השופט את ערעורם, ואישר את דרישת האזרח הסיני לעזוב את ישראל. פסק דין זה מדגיש את חשיבות ההליך המשפטי ואת האינטרס הציבורי באכיפת צווי בית המשפט, תוך ציון כי ניתן להתייחס לטענות המבקש לאחר עזיבתו את הארץ.