ס"ע 15697-02-11

תקציר

המבקש, שעבד כמנהל צוות פסיכיאטרי אצל המשיב במשך כ-6 שנים, אובחן כחולה סרטן בסוף שנת 2008. בעקבות מחלתה נעדרה המבקשת מעבודתה במשך כחודשיים. עם חזרתה נמסר לה כי היא תועבר מתפקידה ותשובץ לתפקיד חדש, שלא היה קיים קודם לכן, ואשר לא היה כרוך באחריות ניהולית כלשהי. המבקש סירב לעמדה החדשה וביקש פגישה לדיון בנושא. בפגישה נמסר למבקשת על ליקויים שונים בביצועיה בעבודה, אשר לטענת המשיב הצדיקו את ההחלטה. עם זאת, רוב הטענות הללו היו מעורפלות, וחלקן אף נדחו בהמשך. המבקשת ביקשה הזדמנות הוגנת לשפר את ביצועיה, אך עד מהרה נודע לה כי סירובה לקבל את התפקיד החדש משמעותו פיטורים. לאחר מכן הגישה המבקשת תביעה נגד המשיב, בטענה כי הסיבה האמיתית להרחקתה ולפיטוריה לאחר מכן הייתה אבחנת הסרטן שלה וההיעדרויות הנובעות ממחלתה, בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בית המשפט קיבל את טענת המבקשת, והגיע למסקנה כי קיים לכאורה מקרה של הפליה על רקע מוגבלות. הראיות הראו כי מחלת הסרטן של המבקשת והיעדרויותיה בעקבותיה מילאו תפקיד משמעותי בהחלטתו של המשיב להוריד אותה בדרגה. בית הדין הדגיש כי על המעסיק לבחון את ההיעדרות הנובעת ממחלה באופן מושכל ומושכל, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של העובד ובחובות לבצע התאמות סבירות כנדרש בחוק. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי המשיב לא נתן למבקשת הזדמנות הוגנת להתייחס לסוגיות הביצוע ולא ניהל עמה שיחה מעמיקה בנושאים אלה טרם קבלת ההחלטה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת המשיבה כי תגובת המבקשת להדחתה וההליכים המשפטיים שפתחה היוו "מלחמת חורמה" המצדיקה את פיטורין. בית הדין קבע כי אין להעניש עובדים העומדים בפני פיטורים שלא כדין ומנהלים מאבקים משפטיים על הגנה על זכויותיהם. לבסוף, הורה בית המשפט על החזרתה של המבקשת לתפקידה הקודם כמנהלת הצוות הפסיכיאטרי, עד לקבלת החלטות נוספות, וקיבל את הבקשה, תוך הדגשת הצורך לאזן בין נוחות הצדדים, במיוחד בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקשת. כן צוינו הוצאות הבקשה ודיון מקדמי, שייקבע במועד מאוחר יותר.