תלה"מ 75680-12-19

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת האם להעתיק עם ילדיה הקטינים מעיר *** לעיר ***, מרחק של כ-80 ק"מ, שכן הדבר אינו לטובת הילדים. השופטת בחנה בקפידה את מכלול הראיות והטיעונים שהציגו שני ההורים, תוך התחשבות בחוות דעת המומחה ובתסקיר העובדת הסוציאלית. הטיעון המרכזי של האם למעבר היה הצורך בתמיכה ממשפחתה, אך השופט מצא את טענותיה לא משכנעות ולא מספיקות כדי לגבור על חסרונות המעבר. פסק הדין מדגיש את הצורך של הילדים בנגישות וזמינות של שני ההורים, ואת פוטנציאל הטלטלה וההשפעה השלילית של המעבר על סביבתם המוכרת. באשר לזכויות משמורת והסדרי ראייה, השופט פסק שלא למנות הורה משמורן עיקרי, ובמקום זאת בחר באחריות הורית משותפת. הילדים יתגוררו בעיקר עם האם, אך לאב יהיו זכויות ביקור משמעותיות. השופטת גיבשה לוח זמנים מפורט להסדרי ראייה, הכולל ימי חול, סופי שבוע וחגים, במטרה למקסם את זמן השהות של הילדים עם שני ההורים. כל הורה אחראי לרווחת הילדים במהלך שהותם ועליו להבטיח את נוכחותם בזמן במוסדות החינוך. במישור הכלכלי קבעה השופטת כי על האב לשלם 3,150 שקל בחודש כמזונות ומזונות לשלושת הילדים הקטינים, בתוספת תשלומים עבור הוצאות החינוך והבריאות שלהם. סכום זה נקבע בהתאם להכנסות ההורים, צרכי הילדים והזמן שהם מבלים עם כל הורה. האם תקבל את קצבת הילדים מהמל"ל. השופטת גם הפנתה את ההורים להדרכת הורים בלשכת הרווחה בשל התקשורת המורכבת והקונפליקטים ביניהם. כמו כן, הדגישה השופטת את חשיבות ההגנה על הילדים מפני סכסוכים הוריים ושמירה על מערכת יחסים בריאה של הורות משותפת. כדי לפתור קונפליקטים פוטנציאליים בנוגע להסדרי ראייה, על הצדדים לפנות תחילה לתיאום הורי לפני שהם פונים לבית המשפט. בנוסף, הבהירה השופטת כי חשיפת הילדים לסכסוכים או קבלת החלטות חד צדדיות הנוגעות לשלומם אינה מקובלת. לבסוף, השופט הורה כי שני הצדדים יישאו בהוצאות המשפטיות שלהם, בתקווה למתן את הסכסוך ולעודד אותם לשפר את מערכת היחסים שלהם למען הילדים. פסק הדין נועד למזער את הפגיעה בחיי הילדים ולהבטיח את טובתם, תוך קידום מעורבות משותפת של ההורים.