ע"ב 1968/05

תקציר

התובעים, מורים למוסיקה, עתרו לבית הדין בדרישה לתשלום זכויות שונות בעקבות פיטוריהם. הנתבעים כללו את המתנ"ס בו עבדו התובעים, המועצה שהפעילה את המרכז באמצעות עמותה, ושתי עמותות שונות שניהלו את פעילות המרכז. טענות התובעים התמקדו באיתור מעסיקם וקביעת זכאותם לפיצויי פיטורים, פדיון חופשות, דמי הבראה והוצאות נסיעה. בית המשפט קבע כי המועצה והמתנ"ס אינם מעסיקיהם של התובעים ודחה את הטענות נגדם. עם זאת, נקבע כי העמותה השנייה, שהמשיכה את פעילותה של העמותה הראשונה, היא מעסיק חדש האחראי לשכרם וזכויותיהם של התובעים שלא שולמו. בקשת התובעים לפיצויי פיטורים אושרה למרות תקופות עבודתם המפוצלות, שכן בית הדין ראה בפיטוריהם השנתיים פיטורים זמניים ללא ניתוק יחסי עובד-מעביד. התובעים היו זכאים גם לפדיון חופשה שנתית, המחושבת באופן יחסי על בסיס ימי עבודתם בפועל, ולדמי הבראה עבור שנות העסקתם. באשר להוצאות נסיעה, פסק בית המשפט לטובת התובע ופסק לו 11,520 ₪, בעוד תביעת התובע נדחתה מחוסר ראיות מספיקות. העמותה הראשונה הייתה אחראית לכל התשלומים לתובע, לרבות דמי נסיעה. האגודה השנייה הייתה אחראית לכל התשלומים לתובע למעט הוצאות נסיעה. פסק הדין כלל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, כאשר כל עמותה שילמה לתובע 3,500 ₪ בתוספת מע"מ. לתובעים ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין, ומספק הבנה מעמיקה של תוצאות התיק ונימוקיו.