עת"מ 47764-12-13

תקציר

אזרחית אתיופיה שנכנסה לישראל באשרת תייר בשנת 1994 ושוהה בה באופן בלתי חוקי לאחר מכן, ביקשה להסדיר את מעמדה בישראל מטעמים הומניטריים. העותרת, שהתגוררה במנזר ועסקה בפעילות חינוכית במסגרת הכנסייה האתיופית, נדחתה בקשתה על ידי משרד הפנים הישראלי, הן בתחילה והן בהתנגדות, בשל חוסר תום לב ובהיעדר טעמים הומניטריים מיוחדים. המשרד הסכים לבחון את בקשתה למרות שהותה הבלתי חוקית הממושכת והצהרות קודמות על נכונותה לעזוב את ישראל מרצונה, אך בסופו של דבר החליט שלא להפנותה לוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. העותרת הגישה עתירה נגד החלטת המשרד, בטענה לקבלת החלטות בלתי סבירה, חוסר שיקול דעת ואפליה. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה ודחה את העתירה על הסף, תוך הדגשת חוסר תום הלב של העותר, היעדר טעמים הומניטריים כבדי משקל ושיקול הדעת הרחב הנתון למשרד במקרים כאלה. פסק הדין חיזק את גישת המשרד ואישר את חובת העותרת לעזוב את ישראל עד ליום 15.3.2014.