תמ"ש 60320/07

תקציר

פסק הדין דן במורכבויות של אימהות והורות בעולם המודרני של טכניקות הולדה מלאכותיות. בהיעדר הגדרה ברורה של הורות במשפט הישראלי, מיושם בדרך כלל עקרון ההורות הביולוגית. משמעות הדבר היא כי האישה הנושאת ויולדת ילד נחשבת האם, ללא קשר לקשרים גנטיים. עם זאת, החוק קובע גם דרכים להכרה בשתי אמהות, למשל באמצעות הסכמי אימוץ או נשיאת עוברים. המקרה שלפנינו עוסק בזוג נשים חד-מיניות כאשר אחת מבנות הזוג נשאה את ההיריון ואילו השנייה סיפקה את הביצית, מה שיצר מצב שאינו מכוסה במלואו על ידי המסגרות המשפטיות הקיימות. משרד הבריאות אישר את ההליך, תוך הכרה בתא המשפחתי של בני הזוג. ההכרה באם הגנטית כאם משפטית נוספת עולה בקנה אחד עם פסיקת ההלכה, משרתת את טובת הילד ומעגנת את מערכת היחסים הקיימת בין ט' לקטין. יתר על כן, היא שומרת על טובתה הכללית של החברה ומאפשרת לט' לממש את זכותה להורות. עם זאת, השופטת קובעת כי הכרה זו אינה צריכה להיות אוטומטית ובמקום זאת מקבילה לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, ומציעה להגיש תסקיר על ידי עובדת סוציאלית לבחינת טובת הילד בהקשר זה. לפסיקה זו, אף שהיא ספציפית לנסיבות הייחודיות, יש השלכות מהותיות על הציבור הרחב ועל ההכרה במשפחות לא מסורתיות.