ע"ע 1017/04
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
פסק הדין נסוב סביב חובתו של המערער, או היעדרו, לשלם למשיב כפי שקבע בעבר בית דין אזורי. הערעור התקבל, תוך שהוא משחרר את המערער מהתחייבות כספית אישית מבלי להטיל הוצאות משפט או שכר טרחת עורך דין על מי מהצדדים. פסק הדין בחן האם ראוי להחיל את דוקטרינת הרמת המסך התאגידי כדי לייחס את חובות החברה למערערת. בית המשפט לא מצא תשתית עובדתית מספקת כדי לסווג את המערער כאורגן או בעל שליטה בחברה. הראיות לא תמכו בטענה כי המערער היה בעל מניות, חבר דירקטוריון, או פעל בשם החברה באמצעות מצג שווא או קנוניה. המערערת נחשבה כמורשית חתימה על פי ייפוי כוח של בעל המניות והמנהל בפועל, אך אין בכך כדי להצדיק הרמת מסך ההתאגדות להטלת אחריות אישית לחובות החברה. בית המשפט הבחין ממקרים קודמים בהם נקבעה אחריות אישית עקב מצגי שווא או ערבוב נכסים על ידי בעלי השליטה בחברה. נמצא כי המערער אינו אלא עובד הפועל על פי הרשאה מבלי שהפר כל חובת תום לב או הפגין שליטה שתחייב הרמת מסך. משכך, קיבל בית המשפט את הערעור, לא מצא הצדקה לאחריות אישית, ואישר מחדש את ההבחנה בין היותו סוכן לבין בעל שליטה בחברה.
חקיקה מקושרת
ע"ע 1017/04 אהוד ענבר נ' אפרים בן מנשה, עבודה ארצי (27.10.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.