ת"א 25885-05-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעיקר בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, בהתבסס על הנתונים שהוצגו בלבד: **החלטה: התרת המצאת תיעוד רפואי הנוגע לתאונות קודמות למומחים רפואיים בהליך לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.** **רקע עובדתי:** ההליך מתנהל לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). התובע נפגע בשתי תאונות דרכים, ב-26.11.2020 וב-4.12.2022. הנתבעת (ה"פול") ביקשה להמציא למומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט תיעוד רפואי הנוגע לתאונות דרכים קודמות של התובע: (1) חוות דעת של פרופ' תום הלל מיום 21.7.2006 בנוגע לתאונה מ-20.10.2004; (2) פרוטוקול של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) מ-6.6.2012 בנוגע לתאונה מ-6.6.2012. התובע התנגד לבקשה, בטענה כי מדובר בתיעוד שעלול להטות את דעת המומחים ולפגוע בשיקול דעתם המקצועי. **ניתוח משפטי:** 1. **עקרון מינוי מומחים מטעם בית המשפט והאיסור על הגשת חוות דעת מטעם הצדדים:** * **בסיס נורמטיבי:** סעיף 6א לחוק הפיצויים קובע כי בית המשפט ממנה מומחים רפואיים. תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן: "תקנות המומחים") משלימות הסדר זה וקובעות במפורש איסור על הצדדים להגיש למומחה שמונה חוות דעת רפואית, וכן שהמומחה מנוע מלדרוש חוות דעת כאמור (תקנות 8(א) ו-9(ב)). * **תכלית ההסדר:** * **ייעול ההליך:** מניעת הצגת חוות דעת מטעם כל צד, שמטרתה לתמוך בטענותיו, ובכך לחסוך את שלב ההתכתבות בין מומחים פרטיים. (רע"א 271/20 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני). * **שמירה על שיקול דעת עצמאי ואובייקטיבי של המומחה:** הבטחת שהמומחה יסתמך על מסמכים ראשוניים ומידע מכלי ראשון, ולא על פרשנות ומסקנות של רופאים אחרים, ובכך יגבש את חוות דעתו באופן עצמאי. (שומרה, פסקה 13). 2. **חידוש משפטי - החרגת חוות דעת של מומחים אחרים מטעם בית המשפט:** * **הלכה שנקבעה:** פסיקת בית המשפט העליון (בפרט בעניין שומרה) קבעה כי האיסור על המצאת חוות דעת למומחה אינו חל על חוות דעת רפואיות שנערכו על-ידי מומחה אחר שמונה *מטעם בית המשפט*, בין אם באותו הליך ובין אם בהליך אחר, ובין אם באותו תחום רפואי ובין אם בתחום אחר. * **הצדקה להחרגה:** * **אובייקטיביות וניטרליות:** חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט נחשבת למסמך אובייקטיבי וניטרלי, ולכן המומחה המקבל אותה אינו מוטה. * **יעילות ההליך:** החרגה זו אינה פוגעת ביעילות ההליך, שכן אין מדובר בחוות דעת של אחד הצדדים, שעלולה לעודד בעלי דין לפנות לחוות דעת פרטיות. 3. **יישום הדין על חוות דעת המומחה (פרופ' הלל):** * **העובדות:** חוות הדעת של פרופ' הלל ניתנה במסגרת הליך קודם לפי חוק הפיצויים, בו מונה כמומחה מטעם בית משפט. * **ההחלטה:** לפי ההלכה שנקבעה בעניין שומרה, אין כל מניעה להציג למומחים שמונו בהליך הנוכחי את חוות דעתו של פרופ' הלל, שכן היא ניתנה על-ידי מומחה שמונה מטעם בית משפט בהליך אחר. 4. **חידוש משפטי - התייחסות לפרוטוקולים של המוסד לביטוח לאומי (מל"ל):** * **התפתחות פסיקתית:** * **הלכה קודמת:** במשך שנים, פירשו בתי המשפט את המונח "חוות דעת רפואית" בתקנות המומחים באופן רחב, כך שכלל גם דוחות מל"ל בעניין נכות. משכך, נאסר להציג למומחים דוחות אלה (מטעמי שמירה על שיקול דעתם העצמאי). (רע"א 691/21 פלוני נ' טרפזניקובה). * **חריג שנקבע בעניין שומרה:** בית המשפט העליון קבע חריג לכלל זה. הותר להציג למומחה שמונה מטעם בית המשפט מסמכי מל"ל הכוללים קביעת דרגת נכות *המחייבת לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים*, וזאת שלא נסתרה כדין. * **הצדקה לחריג (מעמדו של סעיף 6ב לחוק הפיצויים):** * **ייעול הדיון:** סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד לייעל את הדיון בכך שהוא יוצר מצב בו קביעת נכות רפואית של המל"ל הופכת למחייבת את בית המשפט, אלא אם כן הוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור. * **מעמד מחייב:** קביעות המל"ל המחייבות לפי סעיף 6ב (ולא נסתרו כדין) מקבלות מעמד אף גבוה יותר מחוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט, שכן המחוקק עצמו העניק להן מעמד מחייב, תוך ייחוס חזקת אמינות ומקצועיות. * **"קל וחומר":** הותר להציג דוחות מל"ל הכוללים קביעת נכות מחייבת לפי סעיף 6ב, מכוח "קל וחומר" מהיתר הצגת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט. (שומרה, פסקאות 22 ו-25). * **היקף החריג (הבהרה בעניין טרפזניקובה):** פסיקה מאוחרת יותר (עניין טרפזניקובה) הדגישה כי החריג לכלל האוסר על הצגת "חוות דעת רפואית" הוא חריג צר, החל *אך ורק* על דוחות מל"ל שלא הוגשה לגביהם בקשה להבאת ראיות לסתור, או שבקשה כזו נדחתה. 5. **יישום הדין על פרוטוקול המל"ל בענייננו:** * **העובדות:** הפרוטוקול מתייחס לוועדה רפואית לעררים של המל"ל, שקבעה לתובע נכות צמיתה של 10% בגין שבר בעצם הסירה, כתוצאה מתאונה ב-2012. התובע הגיש תביעה ב-2014 לפי חוק הפיצויים, הסתמך על קביעה זו כמחייבת לפי דין, והתביעה נוהלה לפי סעיף 6ב. * **טענת התובע:** ההלכה בעניין שומרה חלה רק כאשר שתי התאונות נדונות באותה תובענה, ולא כאשר מוצגת קביעת מל"ל מחייבת מתובענה קודמת ונפרדת. * **ההחלטה:** בית המשפט דחה את טענת התובע. הוכר כי קיימות גישות שונות בפסיקה המחוזית/שלום בנוגע לשאלה האם החריג בעניין שומרה מוגבל לתובענה אחת. * **נימוקי ההחלטה:** * **החלת הטעמים הרחבים של עניין שומרה:** בית המשפט סבר כי אין טעם מבורר לתחום את החריג רק לפרוטוקולים הנוגעים לתאונות הנדונות *באותה* תובענה. הטעמים שפורטו בעניין שומרה, המדגישים את המעמד המחייב של קביעות המל"ל לפי סעיף 6ב (אם לא נסתרו), יפים גם כאשר מדובר בקביעה שהתקבלה בהליך אחר. * **מעמד מחייב שאינו תלוי הליך:** המעמד המחייב של קביעות המל"ל לפי סעיף 6ב נובע מהמנגנון החקיקתי עצמו – עמידה בתנאים של קביעה על פי דין שלא נסתרה. מעמד זה אינו תלוי בהליך הספציפי שבו התקבלה הקביעה. לכן, אין נפקא מינה אם מדובר בקביעה מהליך הנוכחי או מהליך קודם (בדומה להחרגת חוות דעת של מומחה שמונה בהליך קודם). * **"נהנה" מהמנגנון:** הוסף נימוק פרקטי כי התובע עצמו "נהנה" מהמנגנון של סעיף 6ב בתביעתו הקודמת, ולכן אין הצדקה למנוע מהצד השני להציג למומחה את קביעתו המחייבת. **סיכום ומסקנות:** ההחלטה מרחיבה את הלכת שומרה, אשר החריגה דוחות מל"ל מסוימים מאיסור ההצגה למומחה. בית המשפט קבע כי גם כאשר מדובר בפרוטוקול של ועדה רפואית של המל"ל, שקיבל מעמד מחייב לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים (ולא נסתרה כדין), ניתן להציגו למומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט, *גם אם הוא נוגע לתאונה קודמת שנדונה בהליך נפרד*. **חידושים משפטיים עיקריים:** 1. **הרחבת תחולת החריג לעניין שומרה:** ההחלטה מבהירה כי החריג המאפשר הצגת דוחות מל"ל מחייבים למומחה אינו מוגבל לתובענה אחת, אלא חל גם על דוחות כאמור שהתקבלו בהליכים קודמים, אם לא נסתרו כדין. 2. **הדגשת המעמד המחייב של קביעות סעיף 6ב:** ההחלטה מדגישה כי המעמד של קביעות המל"ל לפי סעיף 6ב, אם לא נסתרו, הוא יסוד מרכזי בקבלת ההחלטה, שכן הוא נובע מהוראת חוק מפורשת ומהימנעות הצד השני מסתירתן. 3. **יישום עקרון "קל וחומר" והשוואת מעמדות:** ההחלטה משתמשת בעקרון "קל וחומר" כדי להשוות את מעמדם של דוחות מל"ל מחייבים למעמד של חוות דעת של מומחים מטעם בית המשפט, ומכאן נובעת האפשרות להציגם. 4. **גישה פרקטית ודיונית:** ההחלטה נוקטת בגישה פרקטית, המאפשרת למומחים גישה למסמכים בעלי משקל ראייתי מכריע, ומבססת זאת על עקרונות משפטיים מושרשים, תוך יישום הרציונל של יעילות הדיון ושמירה על אחידות בהערכת נכויות.