תלה"מ 56583-12-19

תקציר

פסק הדין של השופט סובב סביב הסדרת עניינים כספיים לאחר גירושין בין בני זוג הנשואים כ-18 שנה, וכולל חלוקת נכסים, פיצוי בגין הפרשי נכסי קריירה ופערי השתכרות. ראשית, הכספים שירשה התובעת מאביה במהלך הנישואין אינם כפופים לאיזון, שכן התובעת ניהלה כספים אלה בנפרד מבלי להצביע על כוונה לחלוק אותם עם הנתבעת. שנית, השופט מאשר את חוות דעתו השנייה של האקטואר בדבר חלוקת הזכויות הפנסיוניות וחלקו של התובע בשווי עסקו של הנתבע, עם מספר תיקונים. פוטנציאל ההשתכרות של הנתבעת נקבע על 18,200 ₪, ופוטנציאל ההשתכרות של התובעת נותר על שכר מינימום של 5,114 ₪, שכן התובעת לא עבדה למעלה מעשור ותתמודד עם אתגרים להשתלב מחדש בשוק העבודה במקצועה. שלישית, השופט דוחה את טענת התובע לחלוקה לא שוויונית של נכסים, המהווה חריג לכלל ברירת המחדל של חלוקה שווה. השופטת טוענת כי הנסיבות אינן מצדיקות חריג כזה, שכן פערי ההשתכרות כבר אוזנו, ותרומת הבית של התובעת במהלך הנישואין אפשרה לנתבעת להגדיל את כושר ההשתכרות שלה. פסק הדין מפרט גם את חובת הנתבע לשלם לתובע פיצויים בגין נכסי קריירה והפרשי השתכרות, בניכוי דמי המזונות. בנוסף, השופט מורה לנתבע לשלם לתובע הוצאות בסך 5,000 ₪ ומאפשר את פרסום פסק הדין.