ת"צ 26550-03-12

תקציר

מדובר בתובענה ייצוגית נגד רשות מקומית, בגין תשלום ריבית פיגורים על היטלי השבחה שנגבו יתר על המידה מנישום. קיימת עמימות בחוק לגבי המועד שבו הרשות המקומית נדרשת לשלם ריבית זו. העמימות נובעת מפרשנויות שונות להוראת חוק מסוימת. המבקשים מציעים פרשנות אחת ואילו המשיבים מציעים פרשנות אחרת. בית המשפט דן בקשיים בשתי הפרשנויות וממליץ לצדדים להגיע לפשרה. לאחר מכן מסכימים הצדדים על פשרה, לפיה הרשות המקומית תחזיר לנישומים את היטלי ההשבחה ששולמו ביתר, לרבות ריבית פיגורים בשיעור הוגן. הדבר נכון גם לגבי נישומים ששילמו ביתר בתקופה האחרונה שצוינה, ולגבי מקרים עתידיים אלא אם כן ישתנה מצב החקיקה או יינתן פסק דין רלוונטי על ידי בית המשפט העליון. הסדר הפשרה מאושר על ידי בית המשפט, אשר קובע גם את התגמול ההולם לתובע הייצוגי ולבא כוחו. סכום זה כולל 30,000 ₪ לתובע ו-135,000 ₪ בתוספת מע"מ לעורך הדין, שמחציתם ישולמו באופן מיידי והשאר עם השלמת ביצוע הסדר הפשרה, מה שצפוי להביא הטבה עתידית לנישומים בהיקף של מיליוני שקלים. פסק הדין יועבר ליועץ המשפטי לממשלה וליועצת המשפטית של משרד הפנים כדי שישקלו לתקן את החוק כדי למנוע בעיות דומות בעתיד.