ת"פ 15332-12-08

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות לאחר אירוע נהיגה תחת השפעת אלכוהול שהסתיים בתאונה קטלנית. האישום העיקרי היה הריגה, שהשופט זיכה מחמת ספק סביר והוחלף בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. האירוע התרחש בצומת בו לא נכנע הנאשם למיניבוס שפנה שמאלה, והנהג נהרג במקום. השופט בחן בקפידה את חומר הראיות, לרבות עדויות עדים, חוות דעת מומחים וריכוז האלכוהול בדמו של הנאשם, שהיה כפול מהמותר בחוק. בעוד שהראיות הצביעו על כך שהנאשם נדלק באור אדום, השופט פסק לטובת הנאשם, בנימוק של ספק סביר. השופט מצא את הנאשם אשם גם בנהיגה בשכרות וגרימת נזק לרכוש, וקיבל את תוצאות בדיקת הדם כראיה תקפה. השופט קבע כי רשלנותו של הנאשם, שכללה אי הבחנה ברכבו של הנפגע ונהיגה ללא זהירות ראויה, עמדה בקריטריונים של גרימת מוות ברשלנות. קביעה זו ניתנה לאחר ששקלול היעדר ראיות המצביעות על השפעת אלכוהול על נהיגתו של הנאשם, מלבד אי הבחנתו ברכב השני. בנוסף, השופט לקח בחשבון כשל חקירתי בשחזור התאונה, שיכול היה לספק ראיות ברורות יותר. בסופו של דבר זוכה הנאשם מהריגה ואישום נוסף, תוך שהוא מורשע בגרימת מוות ברשלנות, נהיגה בשכרות והיזק לרכוש. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 12.9.2010.