ת"א 8519-12-19

תקציר

בית המשפט קבע כי שני הפרסומים המדוברים – מכתב לעירייה ופוסט בפייסבוק – מהווים לשון הרע. המכתב, שדיווח על אירוע גזעני בו היו מעורבים התובע, עובד העירייה והנתבעים, נמצא כתלונה שהוגשה בתום לב, ולכן מוגן לפי סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע. הפוסט בפייסבוק, שדיווח אף הוא על האירוע ונקב בשמו של התובע, לא פורסם בתום לב, ולא נפל תחת אף אחת מההגנות האחרות שטענו הנתבעים. השאלה העובדתית המרכזית בתיק הייתה האם התובע אכן השמיע אמירה גזענית כלפי הנתבעים, כפי שנטען בפרסומים. בית המשפט מצא כי אין באפשרותו לקבוע ממצא פוזיטיבי בשאלה זו, בשל קשיים משמעותיים באמון בגרסאות הצדדים. לפיכך, ההחלטה התבססה על נטל הראיות. על הנתבעים עמד נטל ההוכחה בגין תביעתם שכנגד, אשר לא הוכחה במידה הנדרשת, מה שהוביל לדחייתה. התובעת, שהגישה את התביעה העיקרית, אמנם הוכיחה את טענתה בנוגע לפוסט בפייסבוק, אך לא בנוגע למכתב לעירייה. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך 22,000 ₪ בגין הפוסט בפייסבוק, ושכר טרחת עורך דין בסך 11,700 ₪ מהנתבע ו-3,510 ₪ מהנתבעת המשותפת. הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום, אחרת הם יצברו ריבית. פסק הדין ניתן לטובת התובעת, שהגישה את התביעה, תוך קבלת התביעה העיקרית ודחיית התביעה שכנגד.