בג"צ 5558/22

תקציר

העתירה שבפני בית המשפט ביקשה לערער על החלטת הרשם, שהעדיפה חתימה על הסכם שכירות עם צד שלישי, PKD, על פני העותרים עצמם. בית המשפט הכיר בכך שבדרך כלל, רק צדדים להליך יכולים לערער על החלטה שיפוטית הגורמת להם נזק. עם זאת, ישנם חריגים לכלל זה, לפיהם למי שאינו צד פורמלי להליך, עדיין יכול להיות מעמד לערער אם ההחלטה פוגעת ישירות בזכויותיו, ויוצרת שינוי במערכת החובות והזכויות שלו. בית המשפט מצא כי מדובר במקרה כזה, שכן החלטת הרשם פגעה באופן מהותי בזכויות העותרים ביחס לנכס. עם זאת, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את העתירה משום שעמד לרשות העותרים סעד חלופי. אכן, הם יכלו לערער על החלטת הרשם לפי חוק ההוצאה לפועל. בית המשפט הדגיש כי בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו ערכאת ערעור על החלטות הרשם ועליו להתערב רק במקרים חריגים. מאחר שעמדו בפני העותרים אפיק פעולה אחר, לא היה מדובר במקרה חריג כל כך. עוד ציין בית המשפט כי לעותרים מתנהלים הליכים אזרחיים נוספים בבית המשפט המחוזי בנוגע לנכס הנדון, אשר תומכים אף הם בדחיית העתירה. בסופו של דבר, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות, שכן לא התבקשה תגובה.