בג"צ 2629/03

תקציר

פסק הדין עוסק בעתירה שעניינה שלילת אזרחות ישראלית ומעמד אשרת עולה שהוענקה לעותר על בסיס נישואין שנחשבו פיקטיביים על ידי הרשויות. העותרים טענו כי לא ניתנה להם הזדמנות הוגנת להציג את טענותיהם וכי הנישואין אמיתיים. המשיבים טענו כי הנישואין היו מזימה לקבלת מעמד בישראל, תוך שהם מביאים ראיות כגון שהעותרת חיה בנפרד מבן זוגה ומגישה במהירות אשרת כניסה עבור בעלה הקודם. חרף מסקנת הוועדה המייעצת כי אכן מדובר בנישואין פיקטיביים, היא המליצה להעניק לעותרים תושבות קבע משיקולים הומניטאריים. המשיב מס' 1, לעומת זאת, אישר את ההחלטה לשלול את המעמד. מאוחר יותר דחתה ועדה בין-משרדית בקשה לקבלת מעמד הומניטרי, מה שגרם לעותרים לעתור. באוקטובר 2007 נדחתה העתירה, וניתנה לעותר שהות של שישה חודשים מחוץ לישראל, תוך אפשרות לבנו של העותר להגיש בקשה מחודשת להמשך תמורתו. בקשתו של הבן נדחתה לאחר מכן, והעתירה נותרה במחלוקת. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין עילה להתערב בשיקול דעתן של הרשויות ואישר את החלטות המשיבים, תוך שימת דגש על נכונות פרוצדורלית וראיות מנהליות. בסופו של דבר נדחתה העתירה ללא הוצאות, תוך מתן שהות עד סוף שנת 2008 לעותר להיערך לעזיבה. השופטים שהסכימו הביעו הבנה לנסיבותיו של העותר, אך תמכו בפסק הדין.