ת"א 3846/01

תקציר

התובעת, חברת קידוח, תבעה מספר נתבעים לאחר שמכונת הקידוח שלה נפגעה בפיצוץ באתר חציבה. הנתבע הראשון היה קבלן שנשכר על ידי משרד הביטחון לפרויקט בהר דב, אשר לאחר מכן שכר את שירותיה של התובעת בקבלנות משנה לעבודות קידוח. הנאשם השני היה הממונה על הפיצוצים במקום, שהחזיק ברישיונות הנדרשים. המכונה תקלה ונתקעה באתר, ולמרות מאמצי עובדי התובעת, לא ניתן היה להזיז אותה לפני פיצוץ מתוכנן. הנתבעים טענו כי מנהל התובעת הבטיח להם שהמכונה תוסר, והסתמכו על הבטחה זו, אך היא לא הועברה בזמן. המכונה ניזוקה בפיצוץ. בית המשפט מצא כי הנזק למכונה היה צפוי, ושני הנתבעים הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי התובע. עם זאת, התובע נמצא גם כמי שהתרשל באופן תורם בכך שלא דאג להוצאת המכונה, ולכן חלק 40% מהאחריות. עוד קבע בית המשפט כי חברת הביטוח (הנתבעת 3) לא הייתה חייבת בפיצוי התובע על פי הפוליסה, שכן האירוע לא היה "אירוע מקרי". בית המשפט העריך את נזקי התובע, לרבות עלויות החילוץ, הנזק הישיר למכונה ואובדן ימי עבודה, וקבע אותם על סך של 80,512 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעים הראשון והשני חויבו לשלם לתובע 30% מסכום זה כל אחד, בצירוף חלקים שווים בשכר הטרחה ובשכר טרחת עורך דינו של התובע. התביעה נגד חברת הביטוח (הנתבעת 3) נדחתה, והתובע חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו.