ע"ע 65177-05-22

תקציר

לאחר עיון בטענות ובראיות שהוצגו, החליט בית המשפט לדחות את הערעור בעניין פרשנות סעיף 86 לחוק הגמלאות והסכמי ההמשכיות הקשורים אליו. הסכמים אלה, שנעשו בין המדינה לבין גופים ציבוריים שונים, נועדו להגן על זכויות הפנסיה של העובדים בעת מעבר בין מעסיקים שונים. המקרה עסק בפרשנות שנויה במחלוקת בשאלה האם יש לכלול שכר ניהול שהתקבל בעבודה אחת (עירייה) בחישוב הפנסיה עבור שירות במדינה אחרת. טענת המדינה, שהציעה להחריג שכר כזה אם לא השתכר במסגרת העסקתה, נדחתה. תחת זאת, מצא בית המשפט כי לשון הסכם ההמשכיות אינה תומכת בהחרגה כזו. בנוסף, הם ציינו כי המדינה כללה בעבר תגמול זה בחישובי הפנסיה, דבר המצביע על כך שהפרשנות הנוכחית עולה בקנה אחד עם נוהג העבר ועם כוונת ההסכם. בית הדין הדגיש כי ההסכם אמור לאפשר ניידות תעסוקתית מבלי לגרום להפסד פנסיוני, בהתאם לעקרונות המבטיחים לעובדים לשמור על רמת הכנסתם בעת הפרישה. בנוסף, כל סיכון נתפס למדינה מופחת על ידי תקרת שכר המבוססת על דרגה בעת העברה משירות המדינה. משכך, נדחה ערעור המדינה, והם חויבו לשלם למשיב את ההפרשים בקצבת הפנסיה, לרבות ריבית, משנת 2016 ואילך, וכן הוצאות משפט.