ת"א 4768-12-17

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת הנתבעים לבטל פסק דין קודם בשל היעדרותם במהלך הדיון. פסק הדין מביא בחשבון שני שיקולים עיקריים. הראשונה היא הסיבה לאי הופעתם של הנאשמים, וקביעה כי התנהלותם עולה כדי ניצול לרעה של זכויות פרוצדורליות, המאופיינות בדפוס של ניתוק הקשר עם עורכי דינם ועם בית המשפט כדי לעכב את ההליכים ללא הגבלת זמן. גם השיקול השני, סיכויי הצלחת הנאשמים להגנתם, אינו לטובתם. המסמכים הרפואיים שהגישו הנתבעים כדי להצדיק את היעדרותם נמצאו בלתי מספקים ובלתי משכנעים, וטיעוניהם הכלליים לא התייחסו לגופו של עניין, שכלל שימוש בלתי חוקי בקרקע ציבורית. יתר על כן, פסק הדין עצמו נחשב סביר, שכן הוא התבסס על ראיות משמעותיות מתצהירי התובע ועדיו, בעוד שהיעדרותם של הנתבעים גרמה לכך שהראיות שלהם עצמם נותרו ללא בדיקה. ככלל, התעלמותם המודעת של הנאשמים מההליך השיפוטי, לצד חולשת סיכויי ההגנה שלהם, מובילים את בית המשפט להעדיף את האינטרס הציבורי בניהול יעיל של התיק על פני זכותם של הנאשמים לגישה לצדק. משכך, פסק הדין המקורי עומד בעינו, והנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות בסך 1,800 ₪.