ע"א 303/75

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון התייחס לתביעת נזיקין שהגיש תובע שנפגע בתאונת אוטובוס במהלך שירותו הצבאי בעת חופשה. הנתבעים, נהג האוטובוס וחברת האוטובוסים, טענו כי על המדינה לשפות אותם בגין כל סכום שיהיה עליהם לשלם לתובע, שכן התאונה נגרמה על ידי רכב צבאי. המדינה התנגדה לכך, תוך שהיא מצטטת את סעיף 6 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), הפוטר אותה מאחריות לפגיעות שאירעו במהלך השירות הצבאי. דעת הרוב של השופטים י' כהן וח' כהן קבעה כי הפטור של המדינה מאחריות נזיקית חל במקרה זה ופוטר אותה משיפוי הנתבעים. הם פירשו את החוקים הרלוונטיים כך שייצרו עקביות ומצאו כי ההגדרה הרחבה של "שירות צבאי" בחוק הנכות מקיפה את שירותו של התובע. כתוצאה מכך, לא הייתה למדינה חובה לפצות את התובע או לשפות את הנתבעים. בחוות דעתו החולקת של השופט עציוני נטען כי הפטור שבסעיף 6 לחוק הנזיקין האזרחי אינו אמור לחול במקרה זה. הוא פירש את החוקים באופן שונה, וסבר כי ההגדרה המורחבת של "שירות צבאי" בחוק הנכות אינה חלה על חוק אחריות המדינה. לדבריו, הדבר יוביל לתוצאה בלתי מתקבלת על הדעת שבה המדינה תוכל להתחמק מכל אחריות לנזקים. הוא הדגיש כי יש לפרש את ההוראות המגבילות את זכויות האזרחים באופן צר וטען כי פרשנות הרוב יוצרת מצב בלתי סביר. בסופו של דבר, החלטת הרוב קיבלה את הערעור ודחתה את הודעת הצד השלישי שנשלחה למדינה.