ע"א 61159-03-23

תקציר

הערעור, שעניינו תביעה לפיצויים שנגרמו כתוצאה מהריסת חלק ממבנה בוואדי חומוס, יידחה. ראשית, באשר לטענת המערערת כי אין לראות בשטח בו נמצא המבנה חלק מה"שטח" כהגדרתו בחוק – קובע בית המשפט כי הטענה חוסה תחת דוקטרינת ההשתק השיפוטי. בית המשפט מבהיר כי לא החליט כי הצלחה בהליך קודם היא תנאי הכרחי להחלת השתק שיפוטי. אלא, השתק שיפוטי יכול לחול כאשר טענה נוגדת הועלתה בהליך קודם, והמערער נחל הצלחה מסוימת באותו הליך. כאן טען המערער בעבר כי השטח המדובר הוא חלק משטחי A ו-B, ובית המשפט קיבל טענה זו. לפיכך, המערערת מנועה עתה מלטעון את ההיפך. שנית, בית המשפט קובע כי ניתנה למערער הזדמנות סבירה להגיש את תביעתו בתוך התקופה הסטטוטורית וכי אין להאריך את התקופה. המערער לא הוכיח כי עמדו בפניו מכשולים אובייקטיביים ממשיים המונעים ממנו להגיש את תביעתו במועד. בית המשפט מכיר בקשיים הכלכליים של המערערת ובקשיים הכלליים שנגרמו עקב מגפת הקורונה, אך אינו מוצא אותם מהותיים דיים כדי להצדיק הארכה. זאת ועוד, התנהלותו של המערער לאורך כל ההליך, לרבות בניית קומות נוספות לאחר צו ההריסה וטיעוניו הסותרים ביחס לסיווג השטח, אינה תומכת בבקשתו להארכה. מאחר שהערעור הוכרע ללא השתתפות המשיבים, לא יינתן צו הוצאות.