ע"מ 1195/04

תקציר

הערעור מצליח באופן חלקי לחלק את זכויותיו של המנוח במשק. בית המשפט קבע כי יש להגשים את רצונו של המנוח כפי שבאו לידי ביטוי בצוואתו, לפיו יש להעביר את הזכויות במשק למערערת א', אשת המנוח, במלואן ולא בחלוקה שווה בינה לבין המשיב ש', עוד אחת מנשותיו של המנוח. הצוואה אינה סותרת את הסכם המשבצות, שנועד למנוע פגיעה בבן זוגו של המתנחל שנפטר, שכן קיים במקרה זה בן זוג נוסף ולכן אינו נופל בגדר ההסכם. מלבד זאת, המינהל, שהוא הבעלים של החווה, לא התנגד להעברת הזכויות לאישה אחת בלבד. החלטה זו מכבדת גם את זכותו החוקתית של המנוח להמחות את זכויותיו. בית המשפט הוסיף וקבע, כי מותו של המשיב ש' אינו מצדיק את ביטול ההחלטה הקודמת לפירוק השותפות במשק, שכן גם הפירוק היה הכרחי וראוי, ואין להטיל ספק במניעים שעמדו מאחורי ההסכם משהסכימו הצדדים למכור את החווה. בנוסף, על המשיבים להשיב למערערים שליש מהוצאות המצבה, ששולמו בכספים השייכים למנוח. פסיקת הוצאות בסך 50,000 ₪ למערערים על ידי בית משפט קמא מבוטלת עקב קבלתו החלקית של הערעור. תחת זאת, ישלמו המשיבים למערערים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. הפיקדון ששילמו המערערים יוחזר להם באמצעות באי כוחם.