ע"פ 234/05

תקציר

שני המערערים, זוג נשוי, מערערים על הרשעתם בבית משפט השלום בחיפה בשורה של עבירות מרמה ועבירות נלוות. הבעל היה עורך דין שניהל משרד עורכי דין מצליח בחיפה. האישה שימשה לעתים קרובות כשותפתו. ערעוריהם הן על ההרשעה והן על גזר הדין נדחו. האישום הראשון נגד הבעל היה גניבה על ידי אדם מוסמך. הוא הואשם בכך שהפחית את סכום התביעה בבית המשפט מבלי ליידע את לקוחותיו ולשלשל לכיסו את ההפרש באגרות בית המשפט. בית משפט קמא הרשיע אותו, וערכאת הערעור נעתרה, ולא מצאה עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא. אישומים 2 עד 4 נוגעים למכירת שלוש דירות הרשומות על שם הבעל. המערערים הואשמו בכך שלא גילו משכנתא שנייה על הנכסים והתחייבו לסלק את המשכנתא הראשונה בידיעה שלא יוכלו. בית משפט קמא הרשיע את שני המערערים, ובית המשפט לערעורים הסכים לכך, וקבע כי הבעל היה מבצע משותף, נוכח מעורבותו המשמעותית בעסקאות. נאשמים 6 ו-11 עניינם בשלושה שיקים שמסרו המערערים לאדם בשם יגאל אלון, אשר נתן אותם לאדם אחר שהלווה למערערים כספים. השיקים סורבו על ידי הבנק בעת הצגתם, והמערערים הורשעו בהנפקת שיקים ללא כיסוי. ערכאת הערעור אישרה את ההרשעה, וקבעה כי המערערים ידעו שהבנק לא יכבד את השיקים. נאשם 7 עסק בשיק נוסף שמסרו המערערים לחבר ותיק מהצבא, אשר סורב על ידי הבנק. בית משפט קמא הרשיע את שני המערערים בהוצאת שיק ללא כיסוי, ובית המשפט לערעורים נעתר לכך, תוך שהוא מציין את חוסר אמינותם של המערערים ואת סירובו של הבנק לכבד את שיקיהם. אישום 9 התייחס להלוואה שקיבל הבעל ממכר, רמי בן שושן. הבעל ביקש את ההלוואה, בטענה שהוא זקוק לה במשך כמה ימים, אך לא הצליח להחזיר אותה. בית משפט קמא הרשיע אותו בקבלת דבר מה בתחבולה, וערכאת הערעור אישרה את ההרשעה, תוך שהיא מסכימה כי הבעל ניצל את אמונו של בן שושן. נאשם 10 עסק בהלוואה שקיבלו המערערים מיחיאל פומן ובשיק שנתנו לו אשר סורב על ידי הבנק. בית משפט קמא הרשיע את שני המערערים בקבלת דבר מה בתחבולה ובהוצאת שיק ללא כיסוי, וערכאת הערעור נעתרה, תוך שהיא דוחה את טענות המערערים בדבר התנהלות הבנק בעבר ופירעון החוב לכאורה. נאשם 12 התייחס לשני שיקים שנתנה האישה לשמואל אניס תמורת הלוואה. הצ'קים סורבו, והאישה הורשעה בהנפקת שיקים ללא כיסוי. בית המשפט לערעורים אישר את ההרשעה, וקבע כי היא ידעה שבחשבון אין די כספים. לבסוף, נאשם 13 עסק בהלוואה שקיבלה האישה משמעון רודיק. היא נתנה לו צ'ק שסורב, והורשע בקבלת דבר מה בתחבולה. בית הדין לערעורים נעתר לבקשה, וציין את כישלונה של האישה להחזיר את ההלוואה ואת הטעייתה את רודיק. המערערים ערערו גם על גזר דינם, אך ערכאת הערעור דחתה את הערעורים וקבעה כי העונשים סבירים בהתחשב באופי העבירות ובפגיעה בקורבנות חפים מפשע. לפיכך נדחו שני הערעורים במלואם.