ה"ט 39375-05-22

תקציר

פסק הדין של בית המשפט דוחה את העתירה בבקשה להוציא צו נגד שני משיבים שיאסור עליהם להפגין ליד ביתו של העותר. המשיב הראשון כתב פוסט ברשת שהעותר ראה בו איום. עם זאת, השופט קבע כי הפוסט לא היווה עבירה פלילית או איום כלשהו ולא עלה כדי הטרדה. לפיכך, הצו במעמד צד אחד נגד המשיב הראשון בטל. באשר למשיב השני, שהפגין בסמוך לביתו של העותר, הודה השופט כי ההפגנות הפרו את שלוות העותר ובני משפחתו ופגעו בפרטיותם. למרות שלבית המשפט יש סמכות להוציא צווים במקרים כאלה, השופט הדגיש כי הזכות להפגין ולהפגין היא ערך דמוקרטי שיש לאפשר ככל האפשר. יש להגביל הפגנות נגד אישי ציבור, במיוחד כאלה שלא נבחרו, רק אם הן מפרות את ההוראות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות או משתמשות באמצעים בלתי סבירים כגון רעש מופרז או התקפות אישיות. במקרה זה, העותר, עובד מדינה, לא ניהל עסקים רשמיים במעונו, והטה את הכף לכיוון הגבלת המחאה. עם זאת, מעשיו של המשיב השני, אף שהיו בלתי מקובלים לעיתים, לא הגיעו לכדי אמצעים בלתי סבירים. לפיכך פסק השופט שלא להטיל איסור מוחלט על קיום ההפגנות, למעט צו המגביל את ההפגנות למרחק של 400 מטר לפחות מהכניסה לביתו של העותר. העותר חויב לשלם הוצאות בסך 1500 ₪ עבור המשיב הראשון.