ע"א 590/74

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך חוזי הנוגע לעבודות בנייה באוגנדה. המערערים, שהיו מעוניינים לבצע פרויקטים של בנייה עבור משרד הביטחון האוגנדי, חברו למשיבה ורד לצורך ניהול משא ומתן ואספקת ציוד. המערערים הנפיקו לוורד שטרי חוב, אשר נסחרו לאחר מכן. עם זאת, בשל השינויים באקלים הפוליטי באוגנדה וסיום הפרויקט, עמדו המערערים בפני השלכות משפטיות מצד מחזיקי השטרות. בתגובה תבעו המערערים את ורד בדרישה להשבת תשלומיהם ופיצוי בגין נזקים. בינתיים הגישה ורד תביעה בה ביקשה להצהיר כי הערבות שהעמידה המשיבה מקורות, שהבטיחה את תשלומי המערערים, אינה תקפה עוד. המערערים דחו את תביעתה של ורד על הסף, בטענה כי הערבות היא אוטונומית ואינה קשורה למחלוקת העיקרית. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המערערים לדחייה, והוביל לערעור זה. בית המשפט העליון, בהסכמה עם הערכאה הנמוכה יותר, קבע כי התקדים בדבר עצמאות הערבויות אינו חל באופן חד משמעי על כל המקרים ותלוי בנסיבותיהם הפרטניות. במקרה זה, בית המשפט מצא כי לטענתה של ורד יש סיכוי להצליח, המצדיק בדיקה נוספת במשפט מלא. בית המשפט הדגיש את הצורך בזהירות בעת דחיית תביעות על הסף, ואיפשר לדלתות אולם בית המשפט להישאר פתוחות גם לסיכויי הצלחה קלושים. יתר על כן, בית המשפט פירש את תנאי הערבות ואת השפעת האירועים באוגנדה כנסיבות מיוחדות פוטנציאליות שיש בהן כדי להשפיע על התוצאה. השופט עציוני הגיע למסקנה כי חרף מצבם הקשה של המערערים, יש לדחות את הערעור על החלטת הערכאה הנמוכה יותר, ולהמשיך במשפט.