ת"פ 4123/09

תקציר

הנאשם, מנהל בכיר בבנק לאומי, הורשע בשורה של עבירות כלכליות. הוא ניצל את מעמדו ואת גישתו למשאבי הבנק כדי לגנוב באופן שיטתי את כספי הבנק בשיתוף פעולה עם שותף חיצוני, מאיר עובדיה, ששלח לווים לנאשם לקבלת הלוואות סולו. הנתבעת אישרה הלוואות אלה מבלי לבצע בדיקת נאותות, תוך התעלמות ממידע כוזב ועקיפת בקרות פנימיות. הוא גם חרג מסמכותו, נמנע מלגלות ניגודי עניינים והציג מצגי שווא בפני הכפופים לו. סך האשראי שניתן שלא כדין עמד על 22.7 מיליון שקל, וגרם נזק כספי לבנק. בית המשפט הרשיע את הנאשם בקשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד והחזקת רכוש החשוד כגנוב. חומרת העבירות, שיטתיות מעשיו של הנאשם, הכסף הרב הכרוך בכך ומעמדו הבכיר בבנק מציבים את העבירות בקצה העליון של הקשת. בנוסף, הנאשם לא לקח אחריות, לא צמצם את הנזק ואין לו עבר פלילי. בהתחשב בגורמים אלה ובעקרונות המנחים את גזר הדין, גזר בית המשפט על הנאשם 8 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס בסך 500,000 ₪. גזר הדין כולל גם חילוט כספים שהושגו שלא כדין. בית המשפט דחה את בקשת ההגנה להקלה בעונש, והדגיש כי מעשיו של הנאשם פגעו באמון הציבור במערכת הבנקאית ומצדיקים תגובה מחמירה. השופטת ציינה כי מעמדו של הנאשם כאזרח נורמטיבי והיעדר עבר פלילי אינם נסיבות חריגות, שכן עובדי הבנק מועסקים בדרך כלל על סמך רישומם הנקי. ככלל, חומרת העבירות והשפעתן על אמון הציבור במערכת הפיננסית גברו על שיקולים אישיים בקביעת העונש.