בג"צ 2442/23

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה שביקשה לבטל את החלטת המפקד הצבאי שלא להחריג מבנים מסוימים מצווי איסור בנייה ולדחות ערר על הליך רישוי. בעתירה נטען כי המבנים, הממוקמים באזור מיושב, אינם פוגעים באינטרסים ביטחוניים וטוענים לאפליה, שכן מבנים דומים אחרים לא נפגעו מהצווים. עם זאת, הדגישו המשיבים את חוסר עמידתו של העותר בדין, שכן המבנים נבנו ללא היתר והורחבו למרות צווי הריסה. בית המשפט מצא את מעשיו של העותר, תוך התעלמות מאיסורי בנייה והמשך בנייה, עילה מספקת לדחייה. כמו כן, ההחלטה נתירה את שיקול דעתו של המפקד הצבאי, המעוגן עמוק בהערכות הביטחוניות בנוגע לשימוש אפשרי במבנים לפעילות טרור. החלטת המפקד הצבאי הדגישה את פוטנציאל הסיכון הגבוה הכרוך במבנים הסמוכים לצירי תנועה ראשיים ולגדר הביטחון, העלול לאפשר פעילות טרור ולפגוע בביטחון. בית המשפט הדגיש את הצורך בראיות כבדות משקל כדי לערער על שיקול דעתו של המפקד הצבאי בעניינים אלה, שהעותר נמנע מלספק. הטענות לאכיפה בררנית נעדרו תימוכין עובדתיים, מה שערער עוד יותר את העתירה. משכך, העתירה נדחתה, הוראת השעה בוטלה, והעותר חויב בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ₪.