עת"מ 1854-02-11

תקציר

השופט, ד"ר קובי ורדי, שקל בכובד ראש את הכרעת הדין בעתירה ובבקשה לצו ביניים שהגיש אזרח פיליפיני שנכנס לישראל שלא כדין. העותרים ביקשו להחיל את נוהל המקלט הישן בעניינם, או לחילופין לבטל את החלטת המשיב לדחות את בקשתם למקלט בישראל. מאות עתירות דומות הוגשו, והשופט נתן החלטה כללית להתייחס להיבטים המשפטיים העולים מעתירות אלה. השופט קבע כי יש להחיל את נוהל המקלט החדש, שהוא לכאורה מחמיר יותר, גם על תיקים שהוגשו לפני יישומו, ובלבד שהוא סביר ומידתי. הנוהל הישן יוחל רק במקרים בהם קיימות ראיות לכאורה לסכנה לחיי העותר. במקרה הספציפי של העותר, החליט השופט לדחות את העתירה ולבקש צו ביניים על הסף, שכן אין כל עילה להתערבות בית המשפט. טענת העותרים בדבר סכנה לחייהם בארץ מוצאם נמצאה כללית ומעורפלת, נעדרת תימוכין עובדתיים או ראייתיים. יתר על כן, הצהרותיו והתנהלותו של העותר עצמו מצביעות על כך שהסיבה העיקרית לבקשת מקלט בישראל היא להימנע מהעמדה לדין בגין עבירה פלילית שבוצעה במדינתו, והחשש מנקמה אינו תרחיש ריאלי. השופט הדגיש כי יש לדחות על הסף עתירות ריקות מתוכן, שכל מטרתן להרוויח זמן, במיוחד כאשר הן מזוהות ככאלה מלכתחילה. החלטה זו חלה על מקרים בהם לא נשקפת סכנת חיים, והעותר מיצה את שהותו החוקית בישראל או שהוא מסתנן או מתנחל בלתי מורשה. בעתירות המצביעות על סכנה לחיי העותר, יינתן צו ביניים, והעתירה עצמה תיקבע לדיון. במקרים של ספק, בית המשפט יטה לתת צו ביניים שיבטיח את ביטחונו של העותר עד להכרעה בעתירה. מצופה מעורכי דין המגישים תיקים אלה לבחון אותם בקפידה ולהציג בפני בית המשפט רק את אלה הראויים. עוד נקבע בהחלטת השופט כי לא ייגבו הוצאות אישיות מעורכי הדין במקרים של דחיית עתירות מחוסר צדק, גם ללא שימוע.