מ"ת 19970-10-12
החלטה מחוזי חיפה
תקציר
השופט, הרב שפירא, מצא כי התביעה הציגה ראיות מספיקות לכאורה כדי לתמוך באישומים נגד המשיב. באשר לאישום הראשון של ניסיון רצח, צילומי האבטחה של האירוע וחוות הדעת הרפואית על סיבת פציעתו של המתלונן תמכו בגרסת התביעה לאירועים. עם זאת, שפירא הבהיר כי אין מדובר בממצא מוחלט בדבר אשמתו או חפותו של המשיב, אלא בהערכת הראיות בשלב זה של ההליך. השופטת הדגישה כי מעשיו של המשיב היוו סכנה ברורה ומיידית לציבור, ובפרט למתלוננים, בשל התנהגותו האלימה והמאיימת בשני אירועים שונים. למרות ספקות מסוימים באשר לכוונה להרוג, אופי התנהגותו של המשיב הצדיק את המשך מעצרו לשם הגנה על הציבור. כמו כן, השופטת הביעה חשש מפני שיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים, נוכח מעשיו הקודמים של המשיב והיכרותו עם העדים. שפירא הגיע למסקנה כי אין בחלופת מעצר כדי לשלול במידה מספקת את הסכנה הנשקפת מהמשיב. לפיכך, הוארך מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בתיק (רע"פ 19933-10-12). ההחלטה התקבלה בנוכחות הצדדים ובאי כוחם ביום 13.11.2012.
מ"ת 19970-10-12 מדינת ישראל נ' עבד אלמוענעם דוחה, מחוזי (13.11.2012)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.