ת"א 34240-07-22

תקציר

התובע, בעל עסק לשיפוצים, שכר את שירותיו של הנתבע לביצוע עבודות בנייה בדירה חדשה. עם זאת, עבודתו של הנתבע גרמה נזק לריצוף. התובע תבע את הנתבע על סך 100,957 ₪ לכיסוי עלויות תיקון הנזק, לרבות עוגמת נפש ופגיעה במוניטין, בצירוף הוצאות משפט. הנתבעת הכחישה את הטענות וביקשה לדחות את התביעה. בית המשפט מצא כי הנתבעת אחראית לנזק לריצוף במהלך עבודות הבנייה. עם זאת, התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת העלות האמיתית של תיקון הנזק, ובמקום זאת הסתמך על חוות דעת של שמאי שלא התבססה על ידע ממקור ראשון ולא הייתה רלוונטית לתיקונים שבוצעו בסופו של דבר. בנוסף, עדותו של התובע לא הייתה עקבית וחסרת אמינות. בית המשפט קבע כי הפיצוי הראוי בגין הנזק לריצוף יהיה יתרת התמורה המגיעה לנתבעת על פי ההסכם המקורי, שלא שולמה בשל הנזק. סכום זה נקבע על 10,000 שקל. כמו כן הורה בית המשפט לנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שניהם נגזרו מהסכום בו זכתה התובעת. כמו כן, הן התובע והן הנתבע ספגו ביקורת על התנהלותם הפרוצדורלית, שגוזלת זמן שיפוטי מופרז, וחויבו לשלם 2,000 ₪ כל אחד לאוצר המדינה כהוצאות. תביעת התובע בגין עוגמת נפש ופגיעה במוניטין נדחתה על הסף.