ת"א 10016-07-13

תקציר

העירייה התובעת הגישה תביעה נגד הנתבע, בדרישה כי יפנה חלקת קרקע הרשומה על שם התובע ויחזיר את החזקה. הנתבע טען כי התגורר בקרקע במשך שנים עם משפחתו, בהסכמת העירייה, ואף השקיע סכומים גדולים בהשבחתה. לטענתו, העירייה מנסה לפנותו ללא מתן פיצוי או הסדר זמני, המהווים אפליה וחוסר תום לב. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנאשם התיישב בקרקע בין השנים 1997-1999, ללא הסכמת העירייה, מה שהופך אותו לפולש בלתי חוקי. בית המשפט הדגיש כי היתר מכללא, גם אם היה קיים, היה מכסה רק את הדירה ולא את כל הקרקע, והיא בוטלה זה מכבר. זאת ועוד, מעמדו של הנתבע כפולש אינו מזכה אותו בפיצוי בגין שיפורים שנעשו בקרקע, מה גם שהבניה הייתה בלתי חוקית וללא היתרים. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבע כי יש לספק לו הסדר זמני לפני הפינוי, שכן הדבר לא היה ישים בעניינו. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת העירייה, והורה לנתבעת לפנות את הקרקע בתוך 120 יום ולשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪.