בג"צ 139/79

תקציר

ועדת השחרורים שללה רישיון ללכת חופשי שהעניקו בעבר לעותר הכלוא בתל מונד. המועצה שללה את הרישיון על סמך ביצוען לכאורה של שתי עבירות נוספות שבוצעו לכאורה על ידי העותר במהלך תקופת שחרורו. העותר טען כי יש לבטל את החלטת הדירקטוריון משום שלא זומן כדין להופיע בפני הדירקטוריון ולהתגונן. עוד טען כי המועצה שגתה בכך שקבעה כי זומן פעמיים וכי רישיונו כבר פג. עם זאת, בית המשפט מצא כי הרישיון נותר בתוקף עד תום תקופת המאסר הנקובה ברישיון, שהיא 31 בדצמבר 1977. בנוסף, אכן נשלח לעותר מברק המזמין אותו להופיע בפני הדירקטוריון, אך הוא לא הגיע לישיבה. הזמנת הדירקטוריון נשלחה שעתיים לפני המועד שנקבע לשחרור, ואין כל ראיה לכך שהדירקטוריון פעל מחוץ לסמכותו. עוד קבע בית המשפט כי מעצרו של העותר ואי יכולתו להגיע לפגישה בעקבותיו לא היו בלתי חוקיים. לא ניתן היה לצפות באופן סביר שהשוטר שעצר אותו ידע על התנהלות הוועדה. לבסוף, ציין בית המשפט כי ציפיותיו של העותר לשחרור התנפצו לא על ידי החלטת הוועדה אלא על ידי צו מעצר נפרד בגין עבירת שוד שבוצעה במהלך שחרורו. העתירה לביטול החלטת הדירקטוריון נדחתה.