מ"ת 17105-02-12

תקציר

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו חבלה בכוונה ותקיפה לפי חוק העונשין. המבקש ביקש את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, דבר שנטען על ידי בא כוח המשיב כמיותר, וביקש את שחרורו של מרשו. השופט פסק לטובת המבקש, והסביר כי חומרת העבירות שבוצעו – מעשי אלימות תוך שימוש בנשק קר – מקימה עילה למעצרו של המשיב בשל מסוכנותם לציבור. השופט פירט את הראיות נגד המשיב והגיע למסקנה כי קיים סיכוי סביר להרשעה, שכללו את דברי המתלונן ועדי הראייה, וכן אישורים רפואיים. למרות שהשופטים שקלו את טענת המשיב להגנה עצמית ולמחילה בין הצדדים, הם הדגישו כי יש לדון בטענות אלה במהלך המשפט העיקרי ורק הפוטנציאל המפליל של הראיות נבחן בשלב זה. השופט פירט גם את עילות המעצר, לרבות הסכנה לשלום הציבור והחשש להשפיע על עדים. עם זאת, נוכח עברו הנקי של המשיב, החליט השופט כי חלופה למעצר, הכוללת מעצר בית בבית הוריו של המשיב ובפיקוחם, בצירוף ביטחונות כספיים משמעותיים, תהיה ראויה במקרה זה. השופט הדגיש כי החלטה זו התקבלה לאחר שקילת הסיכונים והצורך להשיג את מטרות המעצר באמצעים אחרים. בא כוח המשיב התבקש למסור פרטים על החלופה המוצעת לתביעה, שתידון בדיון הבא.