ת"פ 61219-01-13

תקציר

הנאשם הורשע בשתי עבירות: ניכוי סכומים משכרו של עובד מבלי להעבירם לגורם המתאים, והעסקת עובד שעבד במשמרות במפעל למעלה משבוע בתקופה של שלושה שבועות. הקנסות המקסימליים בגין עבירות אלו הם 1,130,000 ש"ח ו-14,400 ש"ח, בהתאמה. התובע טען כי על בתי המשפט להטיל קנסות שירתיעו מפני עבירות כלכליות מסוג זה, והציע קנס בין 10% ל-20% מהסכומים המקסימליים הקבועים בחוק. הנאשם טען כי העבירות בוצעו בתום לב, וביקש קנס נמוך שניתן יהיה לפרוס בתשלומים. השופטת שקלה את הודאתו של הנאשם באשמה, את מאמציו לתקן את העבירות, את מצבו הכלכלי ואת העובדה שהוא מטפל בילד נכה, והחליטה להטיל קנס מינימלי של 10,000 ש"ח על העבירה הראשונה ו-5,000 ש"ח על השנייה, ובסך הכל 15,000 ש"ח. סכום זה ישולם ב-30 תשלומים חודשיים, והנאשם נדרש גם לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות נוספות לפי החוקים הרלוונטיים בתוך 30 יום, או לעמוד בפני קנס גבוה בהרבה או 30 ימי מעצר. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, ונשמרה הזכות לערער על פסק הדין.