ת"א 4061/05

תקציר

פסק הדין מתבסס על תיק הסדר מקרקעין שאינו שנוי במחלוקת מצד המשיבים. המבקשים מבקשים לדחות את טענת המשיבים מכמה טעמים. ראשית, לגבי הרחבת החזית, אין בסיס לטענה לפי פקודת הסדר המקרקעין. שנית, בסוגיית היעדר היריבות, בית המשפט מניח את אמיתות ההסכם, וזכויות הצדדים ייבחנו במהלך הדיון בתיק העיקרי. שלישית, באשר לזכותה של אל-עזה על הקרקע, בית המשפט קובע כי אל-עזה היא הבעלים בהתבסס על הרישום במרשם השטרות, המשמש ראיה לכאורה. בעוד שניתן לסתור את מעמדו המשפטי של הרישום, המשיבים לא הביאו ראיות ממשיות הגוברות על הזכות הרשומה. רביעית, באשר לזכותו של טייטלבוים במקרקעין, בית המשפט מכיר בזכותו בהתבסס על דינים קודמים וזכויות שוויוניות שהוכרו במשפט העברי. חמישית, בסוגיית ההתיישנות, בית המשפט בוחן את זכותו של טייטלבוים על בסיס תקופת ההתיישנות ומוצא את התביעה מיושנת שכן חלפו למעלה מחמישים שנה ללא פעולה מצד טייטלבוים ויורשיו. גם טענות המשיבים בדבר חסמים וקשיים בביצוע ההסכם אינן מבוססות. שישית, ביחסי הנאמנות, בית המשפט מוצא כי לא התקיימו יחסי נאמנות בין הצדדים בשל אי קיום תנאי ההסכם והתנהלות הצדדים. לפיכך, חלה התיישנות, והתביעה התיישנה. לבסוף, באשר לטענת השיהוי, מסכים בית המשפט כי שיהוי המשיבים מעיד על נטישתם את התביעה. אשר על כן, בקשת המבקשים לדחות את התביעה על הסף. כמו כן חויבו המשיבים לשלם הוצאות בסך 25,000 ₪, בתוספת מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה.