ת"צ 58322-12-15

תקציר

בפסק הדין נקבע כי בקשת התובעת לאשר תובענה ייצוגית בשם מקבלי מסרונים פרסומיים מטעם הנתבעת נדחית. התובעת טענה כי לא ניתנה הסכמת הנמענים לקבלת ההודעות וכי הנתבעת לא נתנה אפשרות מספקת לסרב להן. עם זאת, נמצא כי פרטיה של התובעת עצמה נמסרו לנתבעת על ידי בעלה כאשר הצטרף למועדון הלקוחות של הנתבעת, דבר המרמז על הסכמה לקבלת חומר שיווקי. יתר על כן, התובעת לא ניסתה לבטל את הסכמתה לקבל הודעות ואישרה כי קיבלה אפשרות לעשות כן בהודעות עצמן. התובע ערער על דחיית אישור התובענה הייצוגית, אך הערעור נדחה בשל חוסר ראיות התומכות בטענות. במקום להמשיך בתביעה, בחר התובע למשוך את הבקשה, מה שהוביל לפסק הדין הנוכחי. השופטת הדגישה כי תפקידו של בית המשפט באישור מחיקת תובענות ייצוגיות הוא לצמצם את התמריץ להגשת תביעות סרק. לפיכך, קבע השופט כי יש לדחות את בקשת התובע לאישור התובענה הייצוגית, יחד עם הבקשה לפיצוי סביר לתובע ולבא כוחו. תחת זאת, חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחה סמלי בסך 1,000 ש"ח, בתוספת 1,000 ש"ח לכיסוי שכר טרחת עורך דינו של התובע. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת ייגרמו לו הפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק.